אדם בוגר מעל גיל 18 עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שוועדת האבחון קבעה כי אינו מסוגל לדאוג לענייניו, זקוק מבחינה משפטית למינוי אפוטרופוס על מנת שידאג לכל צרכיו. למינוי אפוטרופוס לאדם שמלאו לו 18 שנים, יש השלכות מרחיקות לכת. הליך זה חייב להיות תחת פיקוח של בית המשפט, וזאת על מנת שבית המשפט ישתכנע שאכן אותו אדם אינו מסוגל לדאוג לענייניו וזקוק לאפוטרופוס.
שלב זה, של פניה לבית המשפט, עלול להיות שלב קשה מאוד מבחינה רגשית עבור הוריו של הבגיר, אשר טיפלו בו כל חייו במסירות, ועתה עומדים בפני הליך משפטי אשר עלול להתפרש בעיניהם כמעמיד במבחן את ההורות שלהם ואת מסירותם לאורך השנים. חשוב לזכור שמדובר בהליך המחויב על פי חוק, וליווי משפטי נכון יסייע להורים להתמודד עם ההליך בצורה טובה יותר.
מדוע חשוב להתמנות כאפוטרופוס?
1. כדי לאפשר לאדם חסר ישע לקבל טיפול רפואי חודרני או מורכב, המחייב חתימה של האדם על מנת לקבלו. ללא חתימה של אפוטרופוס, לא ניתן יהיה לטפל בחסר הישע.
2. לא ניתן לקבל כל החלטה חשובה בנוגע לתחומים החשובים בחייו של אדם חסר ישע (לדוגמא: השמה במסגרת מגורים או תעסוקה) ללא חתימה אפוטרופוס.
מה קורה אם לא ממנים אפוטרופוס למשך תקופה ארוכה?
עובד הסוציאלי יכול לפנות לבית המשפט על מנת למנות לחסוי אפוטרופוס חלופי מטעם גוף חיצוני, על מנת שלא להותירו ללא אפוטרופוס.
אפוטרופסות לאדם קשיש
בית המשפט ימנה אפוטרופוס בהתאם למקרים המפורטים בס' 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.
· במצב הראשון - כאשר הוכח שהקשיש הינו פסול דין. דהיינו, הוא אינו כשיר קוגנטיבית והוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי בשכלו או מחלת נפש. נתיב זה מחייב הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט, אליה תצורף חוות דעת רפואית של מומחה ברפואת נפש, פסיכיאטר או פסיכוגריאטר אשר יקבע את כשירותו הרפואית של הקשיש נשוא הדיון.
· במצב השני – כאשר ישתכנע בית המשפט כי הקשיש הינו חסוי. כלומר, הוא אינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו.
ההבדל בין המצב הראשון, שבו הקשיש פסול דין והמצב השני שבו הקשיש חסוי, נעוץ בעיקר בכך שהחסוי עשוי להיות כשיר משפטית, להחליט בענייניו ולהבין את משמעות החלטותיו, אלא שבנסיבות חייו הנוכחיות, הוא אינו מסוגל לנהל את ענייניו.
לאחר הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס, יבקש בית המשפט תסקיר מטעם רשויות הרווחה. רשויות הרווחה ישלחו עובדת סוציאלית המתמחה בתחום, אשר תערוך בדיקה של מצב הקשיש, בדרך כלל על ידי ביקור בביתו והתרשמות ממצבו, אורח חייו ויכולתו לנהל את ענייניו באופן עצמאי.
תסקיר רשות הרווחה שיוגש לבית המשפט יתייחס גם לזהות האפוטרופוס המוצע בבקשה והתאמתו לתפקיד, וכן לעמדת הקשיש ובני משפחתו בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס והסכמתם למינויו. במקרה שאין הסכמה למינוי או לזהות האפוטרופוס, יערוך בית המשפט דיון שבו יבחן את החלופות השונות לפתרון המצב.
